יום רביעי, 6 ביולי 2011

פרק שני


זו סיכה שכבלתי מסבתא שלי היא שרדה עם הסיכה הזאת את כול השואה והיא ממש יפה ונראה לי שהיא תטעים לעור בצבע זית שלך"
הסיכה הזאת הייתה הדבר הכי יפה שראיתי בחיים שלי היא  הייתה בצבע זהב בצורת לב והיה רשום שם משהוא-גם כשהאש תשרוף את כולי אני תמיד ישמור אלייך והיה רשום שם בקטן את השם קים.
"וואי דרו זו סיכה כול כך יפה תודה ממש תודה רבה תגיד לסבתא שלך קראו קים?"
"אממממ..... תאמת שלא אבל אמרתי לדודה שלי כנדרה שתחרות את השם שלך יש לה חנות תכשיטים אני שמח שאת אוהבת את זה"
"איך אפשר שלא זה כול כך יפה וגם מה שרשום וואי אין לי מילים"
"את רוצה שאני ישים לך את זה על החולצה?" הוא שאל
"כן תודה דרו"
הוא שם לי את הסיכה על החולצה והיא הייתה פשוט מדהימה אין מילים אחרות, ממש  יפה  ליפני שהוא הלך הוא  נשק לי על המצח איחל לי יום טוב יצא מהאוטו והלך.

ואז אני המשכתי לחפש את הפלאפון ואז ראיתי אותו את הפלאפון אבל לא יכולתי להגיע אליו אז קראתי לדרו
"דרו אני לא מצליחה להוציא את הפלאפון שלי אתה יכול לעזור לי"
הוא הסתובב וגלגל עניים "טוב אני בא"
"תודה דרו מה הייתי עושה בלעדיך"
"אמ... היית מתכופפת ומרימה אותו נראה לי" ואז פרצנו שנינו בצחוק
  וכשהוא נסה  להגיע אל הפלאפון היה פיצוץ פשוט מחריד ואז האוטו של אבא התגלגל ודרו ואני התחלנו להיזרק מהחלון הקדמי לעבר המדשאה שליד מגרש החניה
בהתחלה אני לא מבינה עד שאני רואה את דרו לידי מדמם אני מתחילה לזחול אליו והוא פותח את העניים ואז אני פתאום נופלת לידו וכול הדם מתחיל להישפך מימני ומדרו ויש לי מלא זכוכיות בכול הגוף ואז הוא מחזיק  לי את היד ואומר בכוחותיו האחרונים "גם כשהאש תשרוף את כולי אני תמיד ישמור אלייך"
ואז הוא מוסיף מילה שגורמת לי להשתנק
"אהובתי"
אני לא ממש מבינה מה הולך אבל כול הגוף שלי הולם מכאבים אזים
ואני חושבת על דבר אחד איפה אריק ואבא? ואז אני מתחילה לבכות
ואז אני מתחילה לצעוק " הצילו משהוא הצילו נשרפים אנשים הצילו בבקשה מתחננת אני בבקשה"
וביתיים שכול המילים מתחילות להתערבב לי בתוך המשפט אני מחזיקה את הסיכה את הסיכה שדרו נתן לי ואני מתחילה לשנן את המילים ומוסיפה את המילה החדשה של דרו
"גם כשהאש תשרוף את כולי אני תמיד ישמור אלייך.............אהובי"
ואז אני מאבדת את ההכרה...........


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה